סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי צד שלישי אשר קיבל הודעת עיקול ולא הגיב אליה או שרשם ההוצאה לפועל מצא כי תגובתו אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לזמנו לחקירה.
סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לחייב צד ג' בחוב החייב (עד לגובה הנכס בו מחזיק ולא יותר מגובה החוב) במידה וצד ג' לא הגיש הודעה בדבר הנכסים שמחזיק והשייכים לחייב או שהוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין. זאת ביודעו שיש על אותו נכס עיקול וללא "הצדק סביר".
הזוכה אינו רשאי להגיש בקשה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, אלא לאחר שהוכיח כי אכן קיימים בידי צד ג' נכסים מעוקלים וזאת באמצעות חקירת צד ג'.
הזוכה פטור משלב החקירה, במידה וצד ג' כבר הודה כי הוא מחזיק בנכסי החייב.
מהו "הצדק סביר" אשר יכול צד ג' לטעון שבגינו לא מסר הודעה לעיקול או הוציא מרשותו נכסים מעוקלים?
לאחר שהזוכה הראה, כי צד ג' לא מילא אחר צו העיקול, מוטל על צד ג' נטל השכנוע להוכחת "הצדק סביר", שמנע ממנו את העברת הנכס המעוקל אל המוציא לפועל.
מהו אותו "הצדק סביר"? כל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו. נקיטת המונח "סביר" מעמידה מבחן אוביקטיבי לקיומו של הצדק לאי העברת המעוקלים אל המוציא לפועל, כלומר מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן הישוב, כפי שהיה פועל בנסיבות שבהן פעל הצד השלישי (ע"א 533/87 ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך ואח').
מה דינם של שיקים שנמסרו לחייב ע"י הצד השלישי בטרם הוטל העיקול?
מקרה זה נדון בפסיקה. צד ג' מסר 2 שיקים לחייב בטרם ניתנה לו הודעה על צו העיקול שניתן נגד החייב. השיק הראשון נפרע ע"י החייב בטרם ניתנה הודעת העיקול לצד ג' ואילו השיק השני נפרע במועדו אולם לאחר שכבר ניתנה לצד ג' הודעת העיקול.
האם יכול צד ג' להתחבא מאחורי הטענה, כי במועד מתן הודעת העיקול כבר היה השיק מצוי אצל החייב ועל צד ג' כמושך השיק החובה לפרוע את השיק שעשה לאוחז? שהרי אם צד ג' לא היה מקיים את השיק שמסר לחייב, אזי יכול היה לעמוד בפני תביעה של החייב כלפיו.
הפסיקה עמדה על כך כי צו העיקול מתייחס לכספי החייבים שבידי המחזיק, מכאן שאין ממש ב"היתפסות" לעובדה שהשטר איננו עוד בידי צד ג'. ביום הפירעון לא השטר הוא הרלוונטי לענייננו אלא הכספים שחב צד ג' לחייב. אלה היו בהחזקתו של צד ג', והרי עליהם הוטל העיקול. את אלה מנוע צד ג' להוציא בניגוד לצו העיקול.
הטענה כי במקרה שבו צד ג' יקיים את צו העיקול הוא יהא חשוף לתביעה ע"י החייב, אינה יכולה להישמע. זאת מאחר והדין מנטרל את ההתנגשות בין צו העיקול לדיני השטרות על ידי כך שהוא "ממזג" את שני החיובים לתוך החיוב האחד, הוא החיוב לפעול על פי צו העיקול.
על כן, אם צד ג' קיבל עיקול על כספי חייב והוא אינו יודע האם לקיים את צו העיקול, טוב יעשה אם יפנה לייעוץ של עורך דין הוצאה לפועל כדי לקבל הוראות מה לעשות עם הכספים בהם מחזיק. מחזיק שבחר להתעלם כליל מצו העיקול ולפעול כאילו לא בא זה כלל לעולם, לא יוכל לטעון ל"הצדק סביר" ועשוי למצוא עמנו מחויב בחובו של החייב בתיק ההוצל"פ.